רבים מאיתנו חווים חוויות דומות כאשר מגיעים לציוני דרך משמעותיים בחיים, כמו נישואין או לידת ילדים. אז, נראה כאילו עלינו להמציא מחדש את החיים, להפסיק לעשות רק "מה שמתחשק לי" ולהתחיל עם "מה נכון לי". כך אני פוגש זוגות רבים אותם חיתנתי ופתאום מחפשים דרך "לחיות נכון" יותר, והולכים לקנות ספרים על נישואין, הורות, ועוד.
המעבר שלהם הוא ממש "ירח דבש". בהדגשה על ה"ירח":
ההבדל בין השמש והירח: לירח אין אור משל עצמו, הוא רק מחזיר לנו את אורה של השמש. אדם הנוהג לפי הנראה לו הוא "שמשי", ממציא לעצמו את הדת ואת האלוקים. ואז הוא מגיע לנקודה בחיים בה מתברר לו כי אינו מבין הכל, העולם גדול ונשגב מבינתו.
האדם הוא ברייה מסובכת ביותר. אם נסתכל עליו מבחינה פיזית בלבד, נראה דבר מדהים – גוף מורכב של איברים, רקמות, תהליכים פיזיולוגיים מסובכים, אך כולם עובדים בהרמוניה מושלמת. מעבר לכך, האדם הוא גם ברייה רוחנית, נפשית, אינטלקטואלית. הוא מסוגל לחשוב, להתרגש, להתפתח. כל אלה הופכים אותו לאחת הבריות המורכבות ביותר בבריאה.
ולא רק האדם עצמו מורכב, גם העולם שלנו הוא מעין ג'ונגל אדיר של מערכות, תהליכים, אינטראקציות – הכל עובד יחד בהרמוניה מושלמת אותה קשה מאוד להבין.
האם ישנה אפשרות כי הקב"ה אשר ברא עולם ומלואו במדויק, יוריד לעולם דמות כה מסובכת מבלי לתת לה ספר הוראות המפרט כיצד לנהל את חייה? הרי אפילו לצעצוע קטן בתוך ממתק – היצרן דואג להוראות איך להרכיב אותו, מתוך מחויבות למקבלי יצירתו?
כאשר האדם מגיע למסקנה כי הבורא העניק לו מדריך והוראות לחיים – הוא פונה לתורה ולחסידות כדי למצוא את ההדרכה הנחוצה.
אדם המבין כי הוא אינו "השמש", וברור לו כי עליו לחפש הדרכה, יכול להתחיל לחיות את "ירח הדבש" – החיים המאושרים והמשמעותיים הנובעים מהקשבה להדרכה האלוקית. אין הכוונה ל"ירח דבש" שמסתיים כבר בתחילת הדרך, אלא "ירח דבש לכל החיים" – כאשר מבינים את תפקידנו כמקבלי האור ומפיצי האור, ונוהגים על פי הכוונה האלוקית.
