בכל לימוד תורה וקיום מצווה, אנחנו מזרזים את הגאולה, אך ישנם דברים מיוחדים שעליהם נאמר כי יש בהם סגולה להבאת המשיח. לדוגמא:
ציפיה ותביעת הגאולה – לבקש בכל יום את הגאולה. כמו שאומרים בתפילת שמונה עשרה: 'כי לישועתך קיווינו כל היום' – בזכות התקווה שלנו תגיע הגאולה.
לחיות גאולה – להתרגל לחיות חיים של גאולה, שנמצאת כבר על פתחנו ומחכה לעוד פעולה קטנה שלנו. בזה אנחנו מגלים את הגאולה בתוך הגלות עצמה.
לימוד התורה – בכח התורה להביא גאולה לעולם. במיוחד על ידי לימוד משניות, עליהם נכתב שהם סגולה לקיבוץ הגלויות, או על ידי לימוד סודות התורה, ובפרט בלימוד החסידות. יתרון נוסף הוא כאשר הלימוד הוא ברבים, ובפרט בלימוד נושאים השייכים לגאולה.
צדקה – אמרו חכמינו ז"ל: 'גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה', וכן כתב הרמב"ם שהגאולה תבוא לאחר נתינת צדקה. הרבי הוסיף שבשעת נתינת הצדקה יש לכוון במיוחד על כך שהנתינה נעשית לזירוז הגאולה.
אמונה וביטחון: להאמין בה' שכל מה שהוא עושה, הכל טוב ולטובה, ולהיות בטוח שניווכח בכך.
שמחה: בכוחה של השמחה להביא את הגאולה, במיוחד בשמחה שאינה לשם מטרה צדדית, אלא שמחה מיוחדת עבור ביאת משיח.
פריה ורביה: בגמרא נכתב שבעולמות העליונים, ישנו אוצר הנשמות הנקרא "גוף" בו נשמות הצריכות לרדת לעולם, ומשיח יבוא אחרי ירידת כל הנשמות. לאור זאת הדגיש הרבי את חשיבותו של לידת כל ילד יהודי, ושלילת "תכנון משפחה".
הודיה לה' על הניסים: חכמינו ז"ל מספרים שהקב"ה רצה לעשות את חזקיהו מלך המשיח, אך נמנע בשל כך שחזקיהו לא הודה לה' על הניסים שנעשו לו. חשוב אם כן להודות לה' על הניסים המתרחשים לנו, ולפרסם אותם, על מנת להביא את הגאולה.
קידוש לבנה: על ידי אמירת 'קידוש לבנה'/'ברכת הלבנה' בציבור גדול, בבגדים נאים ומתוך כוונה מיוחדת להביא את הגאולה – מזרזים את ביאתה.
