הנס של הטנקים במלחמת שלום הגליל
ראיין: שי מייזליש
הטנקים של חב"ד שמרו על ציון חתוכה ועל חברו במלחמת שלום הגליל. מאז הם מלויים אותו עד היום לכל אחד יש את הזיכרונות שלא ישכח לעולם. לציון חתוכה מרמת גן יש עד היום זיכרון ייחודי ממלחמת שלום הגליל ומהמפגש שלו עם הטנקים שלדבריו שמרו עליו ועל חברו והצילו אותם ממוות.
סיפורו של חתוכה מתחיל בימי המלחמה הקשים בלבנון במלחמת שלום הגליל. בהוראת הרבי מה"מ באותם ימים נשלחו טנקים לחזית האש.
חתוכה מספר כי באותם ימים הטנקים היו דבר חדש שהפתיע את כולם. "החבד"ניקים הגיעו אלינו לחזית הקדמית עם רכב חדש מאמריקה, טנק מבצעים שראינו לראשונה בחיינו והניחו לכולם תפילין".
כזכור, באותה עת דיבר הרבי מה"מ בשיחותיו על מעלת התפילין לכל החיילים ועל כך שבזכות זה ננצח במלחמה. הרבי ציין את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו ויראו ממך". פסוק זה נאמר על תפילין ועל יראת האויב מפני מי שמניח תפילין.
לאור הוראת הרבי מה"מ נשלחו טנקי מבצעים במסירות נפש להיות עם החיילים גם בחזית, ואכן הניצחונות במלחמות באותה עת הפתיעו את כולם.
חתוכה נזכר: "הבסיס הזמני שלנו היה בבית ספר בבירות שם נפגשתי עם הטנקים לראשונה ובאותה עת גם נתנו לי תהילים כיס לשמירה. היה לי חבר ששאל אותי מי נתן לי את התהילים ואמרתי לו שהחבדניקים נתנו לי את זה. הוא הגיע אתי לטנק של חב"ד והם כמובן נתנו גם לו תהילים לשמירה ובאותה הזדמנות ביקשו ממנו שיניח תפילין, וכן ביקשו שמדי בוקר ימשיך בכך.
"הוא אמר להם את האמת שהוא לא משקר את עצמו ולא מניח תפילין ורק בגלל המלחמה לשמירה הניח באותו יום. אני אפילו צילמתי אותו בתמונה המתפרסמת בעיתונכם עם התפילין והיה שם כתב של קול ישראל שגם צילם אותו שם וראיין אותו".
הסיפור כולו היה יכול להסתיים כמו כל אותם מאות אלפים שהניחו תפילין עם חב"ד לאורך השנים. אלא שלסיפור הזה היה המשך לא צפוי.
כשעה אחרי הנחת התפילין התחילה הפגזה כבדה ולא היה לאן לברוח. חתוכה וחברו היו נהגים שנאלצו להוביל חומרי לחימה מהמחסנים אבל בהפגזה הסתתרו באוהל שהיה המחסה הכי קרוב אליהם, בין המשאיות שלהם.
חתוכה: "חבר שלי היה באוהל כשהתחילה ההפגזה ולא היה לו לאן לברוח. ובדיוק פגע שם פגז והוא ניצל כשהסתתר מאחרי גלגל של משאית. משם הוא ברח לכיוון הבית ספר, ובדרך נפל לידו עוד פגז והוא נפגע מריקושט ונפצע קל. בשארית כוחותיו המשיך לכיוון המפקדה, בסיוע חבר, ובגלל שההפגזה הייתה כבדה, היו עוד ריקושטים והוא נפגע ואיבד את ההכרה. כשנגמרה הפגזת האויב בלילה, גילינו שלמרות הכול הוא נשאר בחיים וכמעט לא קרה לו כלום. כשביקרתי אותו הוא אמר לי עם דמעות בעיניו כי הוא בטוח שהתפילין שהניח באותו יום והתהילים שנשא עמו הצילו אותו".
סיפורו נסך אמונה בחיילים ולמחרת היום ישבו קבוצת חיילים ואמרו תהילים. אפילו הרמטכ"ל רפול שהגיע למקום לא יכול היה להפסיקם מאמירת תהילים וחייך לעברם.
חתוכה מסיים: "הסיפור הזה מרגש אותי עד היום. ולאורך השנים כשאני מלמד נערים לבר מצווה אני מספר להם על נס ההצלה בזכות הטנקים ששלח לנו הרבי מה"מ".